בן פייגה ולייבל. נולד בשנת תרע"ה (1915) בלוברטוב שבפולניה. הוא הצטרף לתנועת בית"ר והיה מדריך בה. בשנת 1934 עלה לארץ-ישראל באופן בלתי חוקי, נתפס ונכלא בשל כך בבית סוהר. כשעלה ארצה שינה שמו לפלקוביץ על מנת לטשטש זהותו. לאחר שחרורו הצטרף לשורות ה"הגנה", התנדב לנוטרות והיה בשירות נוטרי הרכבות. בערב ו' באייר תרצ"ט (24.4.1939), כשעמד על משמרתו בקרבת תחנת הרכבת המזרחית בחיפה, נורו עליו ועל חברו יריות מן המארב ויוסף נפגע ונהרג. אתו נפל על משמרתו גם חברו הנוטר ישראל לוקסנבורג. יוסף הובא למנוחות בחלקת הקדושים של בית העלמין בחיפה. חודשיים לאחר נפילתו - נפטרה אמו בפולניה.